הדרכת הורים – רגע של התבוננות

הורות היא מסע עמוק ומטלטל, כזה שנוגע בלב וממלא את חיינו ברגעים של אהבה, שייכות, משמעות ואושר אך גם של פחד, תסכול, חוסר ודאות כעס ועוד מנעד רחב של רגשות מוכרים וחדשים המתרחשים בתוכנו לעיתים במקביל בעת ובעונה אחת. הורות מעוררת בתוכנו רבדים עמוקים — היא מציפה זיכרונות ילדות, חלומות ישנים, פצעים שטרם הגלידו, וגם תקוות למה שעוד יוכל להיות. היא פוגשת אותנו לא רק כאנשים בוגרים, אלא גם כילדים שהיינו.

בשונה מתחומים אחרים בחיים, שבהם יש משימות מוגדרות ומסגרות ברורות, בהורות אין “בית ספר”. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה, על סמך ניסיון אישי, דפוסים מהעבר, זיכרונות וחוויות שנטמעו בנו – כל אלה יוצרים את הדרך שבה אנו מגיבים, נוגעים, אוהבים, ולעיתים גם מתבלבלים.

בתוך מציאות מורכבת כל כך – כמו זו שאנו חווים בתקופה זו – עמוסת לחצים, חששות וחוסר ודאות, קשה עוד יותר לפעול כפי שהיינו רוצים. גם אנחנו, ההורים, לא תמיד מדויקים. לפעמים אנו פועלים מתוך עייפות, הצפה או מצוקה פנימית, והדבר ניכר ומשפיע – במיוחד על הילדים.

כאשר ילד מגיע אלי לטיפול רגשי, אחד הדברים שחשוב לי לברר כבר בתחילת הדרך הוא העולם הרגשי של ההורים, ואופי יחסי הגומלין בתוך המשפחה. ילדים סופגים כל כך הרבה מהוריהם – דרך המילים, המחוות, וגם ממה שלא נאמר – ולכן טיפול רגשי בילד אינו מתקיים בוואקום.
מתוך הבנה זו, הטיפול בילדים מתקיים תמיד בשיתוף פעולה עם ההורים – במטרה לחזק את הקשר, ליצור רצף רגשי תומך, ולהפוך גם את הבית למרחב של ריפוי, צמיחה והכלה.

כמו שתינוק ניזון מגופה של האם ברחם, כך ילדינו ניזונים בשנותיהם הראשונות מהחומרים הרגשיים שאנחנו מזינים בהם את הקשר — אהבה, הקשבה, רוגע, הכלה, יציבות וביטחון.

הנזק הנפשי של השפעות המלחמה ניכר בקרב ילדים רבים – תסמיני חרדה, קשיי שינה ואכילה, קושי בריכוז, התפרצויות זעם ועוד. כל אלה הם ביטויים לכאב פנימי שמבקש מקום. בתוך הסערה הזו, גם ההורה הכי אוהב ורגיש עשוי להרגיש חסר אונים או מנותק – דווקא ברגעים שהכי חשוב להיות נוכח.

ודווקא ברגעים כאלה חשוב לעצור. לקחת נשימה. ולשאול: מה בכל זאת חשוב לי עכשיו? איך אני יכול/ה להיות עבורם גם כשקשה?

אני מזמינה אתכם לתרגיל קטן: עצמו עיניים ונסו להיזכר איך דמיינתם את עצמכם כהורים, עוד לפני שהילדים הגיעו לעולם. מה קיוויתם להרגיש? איך חשבתם שתהיו?
סביר להניח שקיים פער בין הדמיון למציאות — מה עולה בכם כשאתם רואים עצמכם בדמיון? ממה אתם מרוצים? איזה ערכים ועקרונות חשוב לכם לממש בהורות ואילו חלקים חסרים והייתם רוצים לשנות? ואולי כדאי לשאול גם:
אילו חותמים, רשמים, זיכרונות וחוויות אני רוצה להותיר בליבם של ילדיי?
כשהם יגדלו ויזכרו את ילדותם – מה הייתי רוצה שיישאר איתם?

החופש הגדול בפתח. תקופה ארוכה של זמן משותף, של שהות ממושכת בבית. זהו זמן שיכול להיות מאתגר, אך גם טומן בחובו אפשרות אמיתית לקרבה, חיבור והעמקת הקשר.

אם השאלות האלו מהדהדות בך, אם יש בך רצון לדייק את הדרך, להבין, לברר, לקבל כלים – אני מזמינה אותך לתאם פגישת הדרכת הורים.
מרחב בטוח, בגובה העיניים, שבו נוכל לעצור יחד, להקשיב פנימה ולצמוח.