מדריך מעשי להורים: בניית חוסן וגמישות נפשית בעת שגרת מלחמה

4. הנרטיב: איך מדברים על המצב?

בעזרת תיווך מותאם גיל ורמת התפתחות ניתן לסייע לילדים להתמודד עם המציאות המורכבת. השתמשו ב"עיבוד נרטיבי" מותאם גיל:

• נרמול הפחד: הכירו בכך שפחד הוא חלק מהחוויה האנושית וזה בסדר להרגיש אותו.
• עדות להתגברות: הדגישו שהאירוע המפחיד הסתיים. השתמשו בנוסח: "הייתי שם, חוויתי את הפחד, והנה אני עכשיו בסדר". זהו מסר קריטי המלמד שהאירוע הסתיים והפחד הוא זמני וחולף.
• סיפור חברתי: ניתן להיעזר בסיפור חברתי מותאם הנשלח מהגננת או המורה כדי להנגיש את המידע בצורה מובנית.
• מסר של תקווה: סיימו כל שיחה בעידוד: "אנחנו חזקים, נתגבר על זה יחד ובקרוב נחזור לגן".

דוגמאות למשפטי מפתח:

1. "זה באמת מפחיד כששומעים רעש חזק, זה קורה לכולם בסיטואציה כזו. אני פה איתך".
2. "עכשיו אנחנו הולכים למקום המוגן כדי לשמור על עצמנו".
3. "היה רעש לא נעים, אבל עכשיו הוא נגמר ואנחנו בטוחים".

5. התנהלות מעודדת חוסן בעת אזעקה ובשהות בממ"ד

בזמן אמת, עלינו לצמצם סטרס ולייצר חוויה חיובית ככל הניתן:

1. ויסות שמיעתי: התאימו מראש את עוצמת צלילי האפליקציות בבית שיהיו פחות מבהילים.
2. אקלים רגוע במרחב המוגן: הימנעו משיח על אובדן, פגיעה או הפעלת תכנים קשים.
3. הסחת דעת חיובית: השמיעו מוזיקה ושירים מוכרים, ושחקו במשחקים אהובים.
4. חפצי מעבר ונוחות: דאגו שבממ"ד יהיו מראש בובה, שמיכה אהובה או מאכל שהילד אוהב כדי לייצר תחושת ביתיות במקום זר.

6. ארגז כלים אקטיבי לוויסות ורגיעה

השתמשו בכלים אלו לאורך כל היום כדי לחזק את החוסן המצטבר.