הבובה, האחר ואני: על סודות המפגש הקבוצתי

הבובה, האחר ואני: על סודות המפגש הקבוצתי
​בהצגת בובות, הדמויות מגלמות עולם שהוא פרי דמיונו של המשחק.
איזו דמות תיבחר לעלות לבמה? מה היא תעשה או תגיד כדי שנדע שהיא אחרת, ייחודית?
לכל בובה אישיות ומשמעות משלה, ממש כשם שבחיינו אנו פוגשים דמויות שונות המייצגות היבטים חבויים בתוך עצמנו.
​המפגש עם הקבוצה הוא הרגע שבו אנו מגלים את גבולות ה"אני" – לדעת מה אני כן, ומה אני לא. זו הזדמנות להכיר מקרוב את הדמויות שמעוררות בנו רגש, פחד או קרבה.
​ומה יהיה התפקיד שלנו בתוך כל זה? > מי בחרנו להיות, או מי נבחרנו להיות בעיני האחרים?
האם אנו משתקפים בחוץ כפי שאנו משתקפים בעיני עצמנו?
​הטיפול הקבוצתי הוא המפגש שבין ה"אני" ל"אחר". הוא חושף כיצד אנו באים לידי ביטוי ומתגלים בנוכחותו של מישהו נוסף. במרחב המטפח הזה מתאפשרת חוויה מתקנת; מתוך אירוע או טראומה, אנו זוכים להתגלות מחדש.
​דרך המפגש הרגשות מתהדקים, והקבוצה מעניקה לנו הכלה, עוצמה ותחושת שייכות. זהו דו-שיח מרגש וחד-פעמי, המציע תמיכה ושיקוף, ופותח דלתות חדשות למגירות שהיו נעולות זמן רב בתוך עצמנו.
​משהו למחשבה…
​כשהאור עולה על הבמה והבובות מתחילות לנוע, אנו מגלים שהן לא רק דמויות פרי הדמיון. הן קרני אור שנשברות דרך נקודת המבט של הקבוצה, ומאפשרות לנו לראות את כל הספקטרום של מי שאנחנו באמת.
​לו הייתם צריכים לבחור בובה אחת שתייצג חלק בכם שנותר בדרך כלל "בתוך המגירה" – איזו דמות זו הייתה, ומה היא הייתה בוחרת לומר לקבוצה?
​איזו מגירה נעולה בתוככם מחכה למפתח הנכון כדי להיפתח?